אחד ההישגים המרשימים בהם שחקן יכול להחזיק הוא מספר הנקודות המצטבר הגבוה ביותר עבור שחקן פעיל.
הישג מרשים נוסף בו שחקן יכול להחזיק הוא ממוצע הנקודות למשחק הגבוה ביותר עבור שחקן פעיל.
ומה לגבי ההישג המשולב? האם ייתכן מצב בו ממש באותה העת אותו השחקן יהיה השחקן הפעיל עם ממוצע הנקודות הגבוה ביותר וכן השחקן הפעיל עם מספר הנקודות מצטבר הגבוה ביותר?
אם נתעלם לרגע מפתיחת העונה הראשונה של הליגה (שהרי השחקן שקלע הכי הרבה נקודות במשחק הראשון החזיק בהישג), אזי שהשחקן הראשון להחזיק בהישג המשולב הוא ג'ו פולקס, אשר סיים את העונה הראשונה 1946/1947 עם ממוצע של 23.15 נקודות וסך נקודות מצטבר בקריירה של 1,389 נקודות. שניהם היו הגבוהים ביותר מבין כל השחקנים הפעילים.
פולקס המשיך להחזיק בשיא עד שג'ורג' מיקן, כבר בעונת הרוקי שלו, 1948/1949 קלע ממוצע של 28.3 נקודות למשחק. למיקן נדרשו עוד מספר עונות, עד שבעונת 1952/1953 עבר את פולקס גם במספר הנקודות המצטבר והיה לשני שמחזיק בהישג המשולב.
מיקן פרש בסיום עונת 1953/1954 וכשחזר לליגת בעונת 1955/1956 עדיין החזיק בהישג המשולב, עד שפרש סופית בסיום אותה העונה.
הבא להחזיק בהישג המשולב, באופן כלל לא מפתיע, הוא וילט צ'מברליין. צ'מברליין, שנכנס לליגה בעונת 1959/1960, כבש כבר מהמשחק הראשון את ראש טבלת ממוצע הנקודות עבר שחקן פעיל (ובכלל). צ'מברליין המשיך לצבור נקודות בקצב מסחרר, עד שבעונת 1965/1966 חלף על פני בוב פטיט, שבלאו הכי פרש בקיץ, ותפס את המקום הראשון גם בכמות הנקודות המצטברת עבור שחקן פעיל. צ'מברליין החזיק בהישג המשולב עד עונת 1971/1972.
מי שהדיח אותו במהלך אותה העונה והוא הבא בתור להחזיק בהישג המשולב, גם הוא באופן די צפוי, הוא כרים עבדול ג'אבר. גם ג'אבר, שכבש את ראש פסגת ממוצע הנקודות עבור שחקן פעיל כבר בעונת 1971/1972 כבש בעונת 1978-1979 את ראש טבלת כמות הנקודות המצטברת עבור שחקן פעיל, אחרי פרישתו של ג'ון הבליצ'ק, שהחזיק בה עד לעונה העת. ג'אבר החזיק בהישג המשולב עד לעונת 1981/1982, אז חלף על פניו ג'ורג' גרווין בממוצע הנקודות הגבוה ביותר לשחקן פעיל.
השחקן הבא להחזיק בהישג הכפול, הוא, איך לא, מייקל ג'ורדן. ג'ורדן, שחזר מפרישה רק זמן קצר קודם לכן, נהנה מפרישתו של מוזס מלון והפך, בשל כך, לשחקן הפעיל עם מספר הנקודות המצטבר הרב ביותר וממוצע הנקודות הגבוה ביותר, עד לפרישתו השניה בסיום עונת 1997/1998.
עד לימים אלה ממש, משך למעלה מ-20 שנים, אלמן ארה"ב היה ההישג המשולב, עת חלף לברון ג'יימס על פני דירק נוביצקי בראש טבלת השחקנים הפעילים עם מספר הנקודות המצטבר הגבוה ביותר, כשבו בזמן הוא גם השחקן הפעיל עם ממוצע הנקודות למשחק הגבוה ביותר.
כמה זמן צפוי ג'יימס להחזיק בשיא? ובכן, זה תלוי. לברון צפוי להתבסס בראש טבלת הנקודות המצטברות עבור שחקן פעיל, ככל הנראה, עד ליום פרישתו. ומה לגבי ממוצע הנקודות למשחק? השחקן היחיד שמאיים על ג'יימס בראשות הטבלה, הינו קווין דוראנט. סביר להניח שבשלב כלשהו דוראנט יעבור את ג'יימס. למעשה, הוא כבר חלף על פניו בעבר, אך ג'יימס החזיר לעצמו את הבכורה. בינתיים הם צוברים כמות די דומה של נקודות למשחק. הווה אומר שהשיג יכול להחזיק חודש, שנה או אפילו שנתיים. מעבר לזה כבר קשה להאמין שכן ג'יימס מבוגר מדוראנט בכמעט 4 שנים, ולכן מרבית הסיכויים שהירידה בממוצע הנקודות למשחק תגיע קודם אצלו.
ומה לגבי ההמשך? אלא אם כן יגיע לליגה רוקי שיקלע כמות גבוהה מאד של נקודות למן העונה הראשונה, נראה שבשלב כלשהו קווין דוראנט גם כן יחזיק בשיא. זאת כמובן בתנאי שהירידה ביכולת של ג'יימס לצבור נקודות תגיע לפני זו של דוראנט וכן שג'יימס יפרוש לפני דוראנט.
לסיכום, ההישג המשולב הינו הישג מרשים ביותר, ואם נסנן את השנים הראשונות, אזי שלא לחינם החזיקו בו חמישה שחקנים שהם מגדולי כל הזמנים ושמם יהא חרוט לעד באותיות של קידוש לבנה: ג'ורג' מיקן, וילט צ'מברליין, כרים עבדול ג'אבר, מייקל ג'ורדן ולברון ג'יימס.
ממממ מעניין
מה בקשר לנתונים האבסולוטיים לאורך ההיסטוריה?
האם קארים שקלע הכי הרבה גם אוחז בממוצע הכי גבוה של נקודות למשחק? סביר להניח שלא וסביר גם להניח שלא יקרה משום שכמות כזאת של נקודות מושגת לאורך שנים ארוכות והפריים של השחקן הוא באמצע
הוא לא, הוא שיחק משפר שנים ביעילות בגיל מבוגר מאוד, כאשר בנוסף לזאת שיחק 3 שנים בקולג וקלע שם טריליון נקודות. אם את ה-3 שנים האלה היה משחק ב-NBA אז היו לא עוד 6000 נקודות.
הממוצע הכי גבוה שייך למייקל ג'ורדן – 30.12, הבא אחריו הוא ווילט עם 30.07. קארים מדורג רק 15 עם 24.61 נק' למשחק.
תודה מתן
הפער בין לברון לדוראנט הוא 4 מאיות למשחק בלבד
בעונה הבאה עם מעבר אפשרי של דוראנט לקבוצה שתשען עליו קצת יותר ועם ירידה של לברון הוא צפוי להיות לפניו בנקודות למשחק
אני מסכים שההישג קשה מאוד כי יש ירידה בנקודות למשחק עם השנים
מייקל פרש עם כמה מאיות מעל ווילט (בפרישה השניה שלו )
הממוצע של קארים ירד באופן טבעי עם השנים
כרגע נראה שלברון ידגדג את קארים ,אני חושב שגם דוראנט יגיע לאזור ה 30 אלף המעבר שלו למפרץ הוריד לו כמה מאות של נקודות בשנה
גם דוראנט ירד בהתאמה וישאר קצת מאחורי לברון.
ופה נכנס לתמונה כרמלו אנטוני. כרגע, מלו מוביל על דוראנט בערך ב-4000 נקודות, שווה ערך לשתי עונות של KD פחות או יותר. לכן, השאלה אם ומתי דוראנט יצטרף לחבורה תלויה בהנחה שמלו לא ימשיך לשחק בליגה. אם מלו אכן ימשיך להיות שחקן פעיל זה ידחה את הכניסה של דוראנט לרשימה ויכול גם להביא לירידה מסוימת בממוצעי הקריירה שלו, אם כי זה פחות סביר. הארדן, דיוויס, ראסל וקארי עומדים על ממוצע קריירה של 23 בערך, קשה לראות איך הם עוברים את דוראנט בקרוב.
מלו לא רלוונטי. עד שלברון יפרוש דוראנט יעבור את מלו.
שוב, תלוי אם מלו חוזר לשחק. אם כן, הוא יכול לדחות את העיתוי שדוראנט יהפוך לפעיל עם הכי הרבה נקודות לעוד 4 שנים. עוד 4 שנים לא בטוח שדוראנט, בהנחה ריאלית שירד בנקודות למשחק, יהיה בעל הממוצע הכי גבוה בליגה בין הפעילים. יכול לרדת לכיוון 25.5 למשחק, עד אז לא מן הנמנע שיהיה מי שיעקוף אותו בנתון הזה (הארדן, ראסל).
קשה לי לראות את מלו משחק עד אז אבל לך תדע. זה בלי קשר לפרישה של לברון.
לא הבנתי. כל עוד לברון פעיל, איך מלו משפיע על משהו? הוא מתחת ללברון בממוצע ובמצטבר.
הארדן וראסל כבר לא צעירים עם ממצוע נמוך משל מלו. הסיכוי שהם ירימו לאן שירד דוראנט נמוך מאד.
תודה, מתן. מרתק.
מעניין מאד
בהנחה שאחרי דוראנט החלון של סטף והארדן להיכנס למועדון ייסגר נראה לי שתיפתח הזדמנות לאחד מהשלישיה של: דיוויס, לילארד ואירוינג.
מעולה מתן. תודה רבה.
אחלה טור. אהבתי.
אני מת על וינס קארטר. בלי קשר 🙂
מעולה מתן. הזוית המעניינת היא איך שחקן ותיק שיורד מגדולתו יכול "לדפוק" לשחקן הצעיר יותר על ידי זה שימשיך לשחק ולא יפרוש.
אם השיא הזה היה מעניין את לברון אז הוא גם לא היה משאיר סיכוי לאף אחד.
מתוך הרשימה לברון הוא השחקן הכי פחות 'אנוכי' והרכז הכי טוב.
באמת מעניין מאוד.
אני חושב שאופצייה מעניינת זה טאונס בעוד כמה שנים
או יאניס למרות שנים חלשות בהתחלה שיקשו עליו להעלות את הממוצעים בעתיד
תודה רבה מתן.
האמת, לא רואה את זה משתנה בעתיד הקרוב, בטח אם לברון יישאר עד שיעבור את קארים.
1+ זה הישג כל כך נדיר, שבאמת רק הקצה של הקצה של הקצה יכול להגיע אליו.
האמת שאני לא יכול לחשוב על אף שחקן צעיר (רוקי/שנה שניה), שיכול להתמודד על התואר הזה בעתיד, גם בגלל שהמשחק השתנה וסנטרים פחות דומיננטיים (אחרת אפשר היה לחשוב על אייטון), וגם בגלל שהסופרטימז פוגעות בצבירת הנקודות של כוכבים יחסית לעבר.
תודה רבה מתן, זווית חדשה להסתכלות על דומיננטיות בליגה.
זווית חדשה ומעניינת, תודה רבה
zion williamson
מרשים מאד. ואכן לא סתם מופיעים בטבלה 5 מהשחקנים הטובים בכל הזמנים.
אבל חשוב לא פחות להזכיר שניים שאינם מופיעים פה:
ביל ראסל וטימי דאנקן.
2 אנשים שהחליטו שהדרך לאליפויות לא חייבת לעבור דרך שיאים אישיים.
הם לא החליטו כלום אלא פשוט שיחקו.
ראסל מעולם לא היה כישרון התקפי ולכן אין לו מקום בדיון הזה. לגבי דאנקן – די ברור שהיה מסוגל לקלוע יותר אבל עדיין לא נראה לי שהיה יכול להתקרב לחמישה המדוברים.
יופי של זוית מעניין מאוד תודה
תודה מתן!
מתן, יש מצב שדומיניק ווילקינס "מזהם" את הרשימה?
וזאת כתוצאת מעונת הפרישה של מייקל.
שלילי. אין קשר לפרישה של ג'ורדן, כיוון שג'ורדן החזיק לראשונה בהישג רק בסיום עונת 1994/1995, אחרי פרישתו של מוזס מלון.
יש קשר כי לפני זה למייקל היה ממוצע גבוה יותר והפרישה הרגעית שלו אפשרה לדומיניק להיות השחקן הפעיל בעל הממוצע הגבוה ביותר.
אבל באמת שלא חשבתי על מאלון.
במצטבר מוזס היה מעליהם עד הפרישה שהתרחשה רק אחרי החזרה של ג'ורדן לליגה. ווילקינס אכן החזיק בממוצע הגבוה ביותר לשחקן פעיל, אבל מעולם לא במצטבר.
כן הבנתי שזה היה ההיבט שממנו התעלמתי. הסברתי רק למה הפרישה של מייקל הייתה רלבנטית.
יש היום איך לחזות מי מהשחקנים הפעילים יכול להגיע להישג הזה אחרי דוראנט?
לבדוק מי מבין השחקנים עם ממוצע הנקודות הגבוה בליגה עדיין צעיר, ולא פספס יותר מדי משחקים והתחיל לצבור נקודות מגיל צעיר מאד.
באמת קצת מוזר לחשוב על דווין בוקר ברשימה כזו…
הוא כבר בתחילת עונתו הרביעית בליגה ועומד על ממוצע של 20 נקודות למשחק בקריירה. כל החברי הרשימה עד כה העמידו ממוצע נקודות גבוה יותר *בעונת הרוקי*, כך שהסיכוי שלו להחזיק בהישג המשולב אפסי. יודע מה? אפילו הסיכוי שלו להחזיק רק באחד מהשניים (ממוצע/מצטבר) נמוך מאד.
דוניצ'יץ (עוד מוקדם ממש) אבל מראה סימנים טובים…